עונת הסתו
Niven maher
הסתו הִגִּיעַ לָעִירהַשָּׁמַיִם הִתְכַּסּוּ בַּעֲנָנִים אֲפֹרִים. הָרוּחַ הִתְחַזְּקָה וְנָשְׁבָה בָּרְחוֹבוֹת. דָּנָה הִבִּיטָה מֵהַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אֶת הֶעָלִים הָאַחֲרוֹנִים נוֹפְלִים מֵהָעֵצִים.אִמָּא, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהסתו הִגִּיעַ, אָמְרָה דָּנָה.הֵן הוֹצִיאוּ מֵהָאָרוֹן מְעִילִים חַמִּים וּצְעִיפִים צִבְעוֹנִיִּים. דָּנָה לָבְשָׁה מַגָּפַיִם וְאִמָּא לָקְחָה מִטְרִיָּה.הסתו כָּאן, אָמְרָה אִמָּא, עַכְשָׁו נוּכַל לֵהָנוֹת מֵהַבַּיִת הַחַם וּמָרָק חַם.
